הנימפות
הנימפות היו יצוריי ביניים, בין האלים לאנשים ותיקשרו עם שני הצדדים.
הנימפות ניזונו מאמברוזיה כמו האלים, ולכן גם יכלו לבצע דברים שרק האלים עצמם הורשו לעשות. אך הנימפות היו בנות תמותה.
לפעמים הזמינו אותן לישיבות באולימפוס אך לרוב הן נשארו במערותיהן כשהן עוסקות בטוויה, אריגה, רחצה, שירה, ריקוד, ספורט או ליוו אלים אחרים.
הן אהבו לצאת לציד עם ארטמיס, לטייל עם דיוניסיוס ולהשתולל עם אפולו והרמס.
היוונים האמינו בנימפות כי האמינו שמאחורי כל דבר בעולם עומד אל אחד והנימפות היו אחראיות על ההרים, הגבעות, המישורים והיערות, כמו כן היו אחראיות על ה סבכים, שיחים, עצים, פלגים, מעינות ואגמים.
היוונים נהגו לזבוח להן במקומות שבהם הורגשה השפעתן- במעיינות, בשדות, ביערות ובגבעות, כמו כן במערות שבתוכם זרמו מים נחשבו מקומות קדושים עבור היוונים.
במקומות הקדושים האלו נערכו טקסי נישואין והקריבו עזים, כבשים, חלב ושמן (מכיוון שאסור היה להקריב יין).
הנימפות התחלקו לקבוצות הבאות לפי מקום מגוריהן ומוצאן-
* אלסאידות- נימפות היער, לעיתים תוארו כציידות.
* אוריאדות- נימפות שנהגו לשוטט על ההרים כמו פליאדות, אידיאן וקית'רוניאנות.
* לימוניאדות- נימפות האחו והפרחים.
* אולוניאדות- נימפות העמקים שבהם היו עדרים של בקר.
* אוקיינידות- בנותיו של אוקיינוס ונקראו על שמות פלגים-
+פרימנו- מפל הנופל באופן פתאומי.
+היפו- זרם מהיר.
+פלקסורה- מעיין שזורם מהר.
+קליפסו- גאות חבויה.
+רודיאה- זרימה ליד השושנים.
+קלירואה- מעיין יפה.
+מלולוסיס- נהר המשקה את השדות.
+טלסטו- מעיינות צוננים.
* נראידות- נימפות היסוד הנוזלי, התייחסו אליהן גם בתור אלות הנישואין והטקסים המקודשים.
* נאיאדות- בנותיו של נראוס, שלפעמים נקראו דורידות על שם אימן.
* פוטאמידות- נימפות הנהרות.
* לימנאדות- נימפות האגמים והביצות, הן היו יצורים מסוכנים שכישפו את הנוסעים באגמים ובימים בעזרת שירים או קריאות מצוקה מזויפות.
* פלאידות- שבע הבנות של אטלס ופליוני.
* אטלנטידות- הבנות של אטלס והשתייכו לקבוצה הנ"ל.
* היאדות- הבנות של אטלס ואתרה. לאחר מות אחיהן הן הפכו לכוכבים והרקיבו את השור. הן גם סימלו את בוא הגשם.
הנימפות היו טובות לב ונחמדות, הן טיפלו בחיות והשקו אותן.
המוזות היו נימפות המעיינות ששכנו בפסגות הרי ההליקון, פרנאסוס ופינדוס
והוריהן היו זאוס והנימפה הטיטאנית מנימוזיני.
הן נקראו גם פיארידות מכיוון שנולדו במקום פירה, אשר על הר האולימפוס.
כנראה שבמקום ההוא היה מקום הפולחן הראשון שלהן לפני שהתפשט לשאר יוון העתיקה.
את הפולחן יחסו למין אב לבנות, פירוס מתראקיה, הוא היה גם זה שקרא תיגר על הבנות לערוך תחרות מוזיקלית. לאחר שהבנות הפסידו, הן נענשו על תעוזתן ונידונו לגורל של ציפורי שיר.
המוזות נחשבו כבעלות חסות של המוסיקה והשירים במיתולוגיה היוונית.
למרות שהן גרו בהרי ההליקון, לעיתים ירדו המוזות להר האולימפוס כדי לשעשע את האלים ולשיר בפניהם שירים שלרוב תיארו את גדולתו של זאוס.
הן גם נכחו באירועים חשובים כמו מותו של אכילס, כדי לספוד ולגרום לאנשים ולאלים לבכות.
בציורים תיארו אותן תמיד בחבורה, לבושות אותה שמלה ובעלות אותן תכונות שמסומנות על ידי כלי נגינה שונים.
שמונת המוזות הן:
* קליו- מוזת ההיסטוריה. בציורים אוחזת בקלף בידה האחת וכלי כתיבה בידי השנייה.
* מלפומיני- מוזת הטרגדיה. בציורים אוחזת במשחק כמו של משתתפי הטרגדיות ודף עם תפקיד למחזה.
* תאליה- מוזת הקומדיה. בציורים היא החזיקה מקל רועים ומסכה כמו שלבשו בהצגות הקומיות והסאטיריות
* קאליופי- מוזת שירי הגבורה. מתוארת בתור המוזה הראשית ובציורים נראית עם זר לראשה וחליל בידה.
* אוראניה- מוזת האסטרונומיה. בציוריה היא יושבת ליד גלובוס ומצביעה אל השמיים. לפעמים מונח על ראשה כתר כוכבים, היא מסתכלת לשמיים ומצביעה על משהו בגלובוס
* אוטרפי- מוזת השירה. היא מתוארת עומדת ומנגנת על חליל. לעיתים היא מנגנת על כלי אחר.
* פולינימניה- מוזת השירה ואומנות הנאום. היא מתוארת כממציאה מיתוסים ולכן גם בציורים יש לה מבט מהורהר, אבצע מונחת על שפתיה וכתר עליי דפנה על ראשה
*אראטו- מוזת שירי האהבה והנישואין. היא מתוארת כשהיא עונדת זר ומנגנת בלירה. לפעמים היא נראית ליד לירה כשהיא אוחזת בחץ או בזר הדסים ושושנים
לפי גרסא אחת, הסירנות הן בנותיו של אל הנהר אכילואוס (מכאן בא גם שמן הנוסף של הסירנות, אכילודיאות) ומוזה. על פי גרסא אחרת הן בנותיו של פורקיס.
הסירנות היו נימפות וחברותיה של פרספונה וכאשר פרספונה נחטפה והסירנות לא שמרו עליה, דנה אותן דמטר ליצורים שהן חצי אדם וחצי ציפור.
מאוחר יותר חלקן התחתון קיבל את צורת גוף של דג, ועם השינוי החדש הן נראו דומות לאלות הים.
כשמתארים את הסירנות משתמשים בדימוי של חצי אישה וחצי ציפור, שמנגנת על חליל כפול.
בשירים של הומרוס לא הוזכר מספר הסירנות אך מאוחר יותר דיברו בעיקר על שלוש: פארתאופי, ליגיאה ולאוקוסיה.
מספרים שבזמן שמרבית גופן היה גוף ציפור, הן הזמינו את המוזות לתחרות שירה.
אך כאשר הפסידו נענשו בכך שהמוזות תלשו את נוצותיהן והשתמשו בהן לקישוט.
הסירנות התגוררו על סלעים שבין סיציליה לאיטליה וקולן הטיל כישוף על המלאכים וגרם להם להתנגש בצוקים ולמות, באזורן היו מאות שלדים.
הסירנות יכלו לכשף את הגברים ולגרום למותם, כל עוד שאף אחד לא יצליח לעבור דרכן.
הראשונים שהצליחו לעבור היו נוסעי הארגוס ולאחר מכן גם אודיסאוס הצליח לעבור אותן בבטחה, על ידי כך שהמלחים סתמו את אוזניהם ואודיסאוס קשר את עצמו לתורן האנייה.
לאחר שאודיסאוס הצליח לעבור דרכן, הסירנות נתמלאו יאוש, זרקו את עצמן לים ונהפכו לסלעים.
לינור ורטניק, ה'3, דוד ילין
